Home    Search    Gallery    How-To    Books    Links    Workshops    About    Contact

adorama

Amazon

למה המצלמה שלך לא משנה

- or -

Why Your Camera Does Not Matter
© 2006 Ken Rockwell

Please help KenRockwell..com

Also in English, Spanish, Ukrainian, French, Italian, German, Spanish, Chinese, Dutch, Hebrew, Vietnamese, Russian, Portuguese and Hungarian.

למה המצלמה שלך לא משנה

 

ניתן לקרוא ביקורות על המאמר הזה כאן וכאן.

 

איך ייתכן שכעבור יותר מ-60 שנה של שיפורים במצלמות, חדות עדשות וגרעון פילם, רזולוציה ותחום דינמי, אף אחד לא הצליך לשחזר את מה שאנסל אדמס עשה בשנות ה-40?

 

לאנסל אפילו לא היה פוטושופ! איך הוא עשה את זה? רוב הנסיונות לוקים בחסר. כמה מהם טובים באותה מידה אך שונים, כמו ג'ק דיקינגה, אבל אף אחד לא זהה.

 

איך זה שצלמים עמוסים בציוד המשוכלל ביותר, שמשתמשים באינטרנט כדי לקבל את נקודות הציון המדויקות של מיקומי צילומיהם של ג'ק או אנסל, יוצאים לשם עם התמונה בידיהם כדי לוודא קבלת העתק מדויק (דבר שהוא לא חוקי ע"פ חוקי זכויות היוצרים בארה"ב, וגם מנוגד להגינות אנושית), ומקבלים משהו שנראה דומה, אבל נטול הרושם והרגש של התמונה המקורית שאותה הם העתיקו?

 

אני לא צוחק. אתם יכולים לקרוא על חבורת המוזרים הללו כאן. הם נעזרו באסטרונומים מאוניברסיטאות כדי לחזות מראש את נקודת הזמן, המגיעה פעם ב-20 שנה כמעט, שבה התנאים יהיו זהים, ושלחו 300 אנשים חסרי ישע למיקום המדויק. הם עדיין לא הצליחו לשכפל את התמונה מבחינת העננים, השלג, או הצללים. דברים כאלה גורמים לאנסל להירתע. כמובן שהם לא קיבלו שום דבר דומה למה שהם רצו.

 

צילומים משכנעים באים מהשראה, לא העתקה.

 

איך זה שלמרות שכולם יודעים שאפשר להשתמש בפוטושופ כדי לקחת כל תמונה רעה ולהפוך אותה ליצירת מופת, אחרי שעות של משחק, התמונות נראות רע יותר מבתחילה?

 

אולי זה בגלל שהעין, הסבלנות, והכישורים של האמן הם מה שיוצרים תמונה, ולא הכלים שלו.

 

מצלמה לוכדת את הדמיון שלך. אין דמיון, אין תמונה – רק זבל. המילה "תמונה" (באנגלית “Image”) באה מהמילה "דמיון" (באנגלית “Imagination”). היא לא באה מ"חדות עדשה" או "רמות רעש." העבודות של דיוויד לה-שאפל עוסקות בדמיון שלו, לא במצלמה שלו. ארגון הצילומים המשוגעים הללו הוא החלק הקשה. ברגע שהם מוכנים, כל מצלמה יכולה ללכוד אותם. תנו לי את המצלמה של דיוויד לה-שאפל, ואני לא אוכל להשיג תוצאות שדומות לשום דבר שהוא עושה, אפילו אם תספקו לי את אותם שחקנים.

 

הסיבה היחידה שיש לי עדשה ענקית בתמונה שלי בדף הבית שלי היא שכך אני לא צריך להגיד "צלם" או "צילום." העדשה מבהירה זאת בצורה מהירה יותר מאשר מילים. בזה עוסקת כל תורת התקשורת החזותית: לחשוב רבות וטובות כדי להעביר את הנקודה שלך בצורה ברורה ומהירה. לא השתמשתי בעדשה הענקית הזאת כבר שנים.

 

כמעט כל מצלמה, ללא קשר לכמה היא טובה או רעה, יכול לשמש כדי ליצור תמונות יוצאות מן הכלל לעטיפות של מגזינים, לזכייה בתחרויות צילום, ולתלייה בגלריות אמנות. לאיכות של העדשה או המצלמה אין כמעט קשר לאיכות התמונות שאתה יכול ליצור ע"י שימוש בהן.

 

הדפסיו של ג'ו הולמס בגירסה מוגבלת בגודל 48X33 ס"מ של סדרת המוזיאן האמריקאי להיסטוריה טבעית (American Museum of Natural History) שלו נמכרים בגלריית ג'ן בקמן במנהטן ב-650 דולר האחד. הם נעשו עם קנון D70.

 

ישנן תצוגות רבות שמוכרות צילומים שנעשו עם הולגות בהרבה יותר כסף, רק שהחבר'ה האלה לא מספרים לי על זה. הולגות נמכרות חדשות ב-14.95 דולר כאן. כאן אתם יכולים לראות צילום זוכה פרסים שנעשה עם הולגה תלוי בגלריית המיסייקל של מוזיאון קורקוראן לאמנויות בוושינגטון די סי כחלק מתחרות "עיני ההיסטוריה 2006," הנערכת ע"י איגוד צלמי העיתונות של הבית הלבן.

 

ווקר אוונס אמר פעם: "אנשים תמיד שואלים אותי באיזה מצלמה אני משתמש. זאת לא המצלמה, זה..." והוא טפח על הרכה שלו עם האצבע.

 

אבא של ישו, יוסף (לפחות לפי האמונה המקומית), בנה גרם מדרגות מעץ בכנסייה בניו מקסיקו ב-1873 שהוא יצירת מופת. למישהו אכפת באיזה כלים הוא השתמש? תחפשו כמה שאתם רוצים. תמצאו הרבה דיונים משכילים בנושא, אבל הם לעולם לא על הכלים שלו.

 

הציוד שלכם לא משפיע על איכות התמונה. כמה שתשקיעו פחות זמן ומאמץ בדאגה לגבי הציוד שלכם, יהיה לכם יותר זמן ומאמץ להשקיע ביצירת תמונות טובות. הציוד הנכון רק הופך את התהליך ליותר קל, מהיר, ונוח לקבלת התוצאות שאתם רוצים.

 

"כל עדשה מודרנית טובה מכוונת להפרדה מקסימלית בכיווני הצמצם הגדולים. שימוש בכיוון צמצם קטן רק יגדיל את העומק..." אנסל אדמס, 3 ביוני, 1937, כתשובה לשאלתו של אדוארד ווסטון על עדשות מומלצות, מעמוד 244 של האוטוביוגרפיה של אנסל. אנסל יצר תמונות חדות בצורה פנטסטית לפני 70 שנה, בלי לבזבז זמן בלדאוג לכמה חדות היו העדשות שלו. אחרי 70 שנות שיפור, עדיף לנו להתרכז יותר ביצירת תמונות מדהימות, ופחות בצילום תרשימי בדיקה. כמובן שעדשות לפורמטים גדולים של שנות ה-30 ושל ימינו איטיות, בד"כ f/5.6. פורמטים קטנים ועדשות דיגיטליות עובדות הכי טוב ב- 2 כיווני צמצם כלפי מטה בערך.

 

קניית ציוד חדש לא ישפר את הצילום שלך. במשך עשרות שנים חשבתי לעצמי ש"אם רק הייתה לי את העדשה החדשה הזאת," כל דרישות הצילום שלי יקבלו מענה. לא נכון. אני עדיין רוצה "רק עוד עדשה אחת," ואני מצלם כבר יותר מ-30 שנה. תמיד יש עוד עדשה אחת. תתגברו על זה. תראו את "התחנה" להסבר יותר טוב.

 

תפקידה של המצלמה היא לא להפריע לצילום תמונות.

 

ארנסט האאס הגיב על כך בסדנה ב-1985:

 

שני נערים מנובה סקוטיה השקיעו מאמץ רב כדי להיות שם והיו מעריצי לייקה. הם עבדו בחנות צילום, חסכו כדי לקנות לייקות, והעריצו את ארנסט על כך שהיה משתמש בלייקה (למרות שהוא השתמש בניקון לצילומי המרלבורו שלו, כשהקלפים היו על השולחן).

 

בערך 4 ימים אחרי תחילת הסדנה, נמאס לו לבסוף מהערצת הלייקה שהנערים הללו הפגינו, ובאמצע שיחה, כשאחד מהם שאל עוד שאלה שמטרתה הייתה להוכיח את העליונות של ווצלאר, ארנסט אמר: "לייקה שמייקה. המצלמה לא משנה כהוא זה. כל המצלמות יכולות ללכוד מה שאתה רואה. אבל עליך לראות."

 

אף אחד לא דיבר על לייקה, ניקון, קאנון, או כל מותג אחר של ציוד צילום במשך שאר הסדנה.

 

הוא גם אמר: "העדשה הטובה ביותר לזווית רחבה? קח שני צעדים אחורה ותחפש את ה- 'אה הא'."

 

(הקוריוז הזה של האאס מגיע ממוראד סאיין, הצלם המפורסם מאוקספורד, מיין, שכולם מדברים עליו לאחרונה. רבים אומרים שהוא הגיע מהיערות הנידחים כשילוב בין אליוט פורטר והנרי קרטייה ברסון. מצאתי לפחות שלושה אתרים שטוענים שהם האתר הרשמי של האאס כאן, כאן, וכאן.)

 

 

אנדראס פיינינגר (צרפתי, 1905-1999( אמר: "צלמים – אידיוטים, שיש כה רבים כמותם – אומרים, 'או, אם רק הייתה לי ניקון או לייקה, הייתי יכול לצלם תמונות נפלאות.' זה הדבר המטופש ביותר ששמעתי בחיי. הכל עניין של הסתכלות, מחשבה, ועניין. זה מה שעושה תמונה טובה. ואח"כ דחייה של כל דבר שיהיה רע לתמונה. האור הלא נכון, הרקע הלא נכון, זמן, וכו'. פשוט אל תעשו זאת, לא משנה כמה יפה הנושא."

 

אנשים יודעים שמכוניות לא נוהגות בעצמן, מכונות כתיבה לא כותבות רומנים לבד, ושהמברשות של רמברנדט לא ציירו בעצמן. אז למה אנשים שהם אינטיליגנטיים בדרך כלל, חושבים שמצלמות מסתובבות ומצלמות תמונות בעצמן? המכונית המתקדמת, האקזוטית, והיקרה ביותר לא יכולה אפילו להישאר באותו הנתיב בכביש המהיר מעצמה, שלא נדבר על להסיע אותך הביתה. לא משנה כמה המצלמה שלך מתקדמת, זו עדיין אחריותך להביא אותה למיקום הנכון בזמן הנכון ולכוון אותה למקום הנכון כדי לקבל את התמונה שאתה רוצה. כל מצלמה דורשת כיוונים ידניים פה ושם, לא משנה כמה היא מתקדמת. לעולם אל תאשים מצלמה על כך שאינה יודעת הכל, או על יצירת חשיפה לא נכונה או תמונה מטושטשת.

 

אפילו נהג טוב באוטו מחורבן כמו ג'יו מטרו יכול לברוח מניידות משטרה רבות לאור היום. זה הנהג, לא האוטו. תקראו על זה כאן.

 

כך הגעתי למסקנה הזו:

 

בכל מה שנוגע לאמנות: מוזיקה, צילום, גלישה, או כל דבר אחר, יש הר שיש להתגבר עליו. מה שקורה הוא שבמשך 20 השנים הראשונות שבהן אתה לומד אמנות מסויימת, אתה פשוט יודע שאם יהיה לך כלי נגינה, מצלמה, או גלשן יותר טוב, אתה תהיה טוב כמו המקצוענים. אתה מבזבז הרבה זמן בדאגה למצב הציוד שלך, ובלנסות להרשות לעצמך ציוד טוב יותר. אחרי 20 השנים הראשונות, אתה מגיע לרמתם של כל האמנים בעלי השם העולמי, ויום אחד כשמישהו מבקש ממך עצה, אתה חווה התגלות שבה אתה מבין שזה אף פעם לא היה קשור לציוד.

 

אתה מבין לבסוף שהציוד הנכון שהשקעת כ"כ הרבה זמן בלצבור רק מקל עליך בהשגת הסאונד, המראה, או המהלכים שלך, אבל שאתה יכול להשיג אותם, למרות שעם קצת יותר מאמץ, עם אותו זבל שהתחלת איתו. אתה מבין שהדבר הכי חשוב שציוד יכול לעשות הוא לא להפריע לך. אתה גם מבין שאם היית משקיע את כל הזמן שביזבזת ברכישת ציוד יותר טוב בלהתאמן על נגינה, בצילום תמונות, או ברכיבה על יותר גלים, היית מגיע לאן שרצית הרבה יותר מוקדם.

 

פגשתי את פיל קולינס בהקרנה בדצמבר 2003. התברר שאנשים תמיד מזהים את הסאונד שלו כשהם שומעים אותו. חלק מהאנשים שם החליטו לנגן בתופים שלו כשהוא עזב לרגע בזמן פגישה, ונחשו מה? זה לא נשמע כמוהו. אותו הדבר תקף לגבי מערכות תופים להשכרה. פיל עדיין נשמע כמו פיל. אז אתם עדיין חושבים שאלו התופים שלו שמעניקים לו את הסאונד שלו?

 

מעריץ שלי ממישיגן מלמד נהיגת מרוצים במסלול גדול. הבת של אחד התלמידים שלו רצתה לבוא ללמוד. היא טסה לשם, והגיע למסלול עם שברולט קווליר שכורה. היא ניצחה את התלמידים האחרים – גברים קרחים בגיל העמידה עם מכוניות ספורט כמו קורווט ופורשה 911. למה? פשוט מאוד: היא הקשיבה למדריך ונהגה בצורה חלקה ויציבה, והיא נסעה בקווים הנכונים, ולא עשתה פוזות תוך כדי נתינת פול גז כדי לפצות על היעדר סבלנות ויכולת. הבחורים שם היו ממש עצבניים, במיוחד בגלל שהם נוצחו ע"י בחורה, ויתרה מכך, בחורה בת 16.

 

נכון שאם אתה נהג מקצועי, אתה מספיק טוב כדי להוציא כל טיפת ביצועים ממכונית, והיכולות של המכונית מגבילות אותך, אבל אם אתה כמו רוב האנשים, הקשר בין המכונית, המצלמה, או נעלי הריצה שלך לבין הביצועים שלך הוא קטן, אם בכלל. הגורם המגדיר הוא אתה. לא הכלים.

 

אם תתפסו כל ווירטואוז ששולט בצורה מלאה בכלים שלו כשהספונסרים שלו לא בסביבה, הוא יגיד לכם את אותו הדבר.

 

אז למה האמנים שאת עבודתם אתם מעריכים נוטים להשתמש בציוד משוכלל ויקר אם איכות העבודה לא משתנה? פשוט מאוד:

 

1.)   כלים טובים פשוט לא מפריעים ומקלים על השגת התוצאות שאתה רוצה. יותר כלים עשויים לסמל יותר עבודה.

2.)   הם מוסיפים עמידות לאנשים שמעבידים אותם קשה כל יום, כל היום.

3.)   משתמשים מתקדמים עשויים למצוא נוחות בכמה מהמאפיינים השוליים. הנוחיויות הללו מקלות על חייו של הצלם, אבל הן לא משפרות את התמונות בשום צורה.

4.)   היי, אין שום דבר רע בציוד הכי טוב, ואם יש לך את הכסף לשרוף, למה לא? רק לעולם אל תתחיל לחשוב שהכלים המרשימים הם מה שעשו את העבודה.

 

אז למה אני מראה תמונות של עצמי עם עדשה ענקית בדפים שלי? פשוט מאוד: זה חוסך ממני את הצורך להגיד "קן רוקוול צילום," שנשמע מטופש ודורש יותר מקום. המצלמה הגדולה מעבירה את המסר בצורה טובה ומהירה יותר, כך שאני יכול רק להגיד "קן רוקוול."

 

הנה תמונות שצולמו ע"י בחור בפיליפינים – עם מצלמה של טלפון סלולרי!

 

דוגמא אחת אחרונה: קניתי מצלמה משומשת שלא הצליחה להתמקד כמו שצריך. החזרתי אותה לספק מספר פעמים לתיקון, וכל פעם היא חזרה עם אותה בעיה. כאמן, ידעתי איך לפצות על הבעיה הזאת, מה שהיה ממש מעצבן בגלל שכל פעם הייתי צריך לפצות ע"י קיזוז ידני להגדרות המיקוד. בכל מקרה, צילמתי את אחת התמונות האהובות עליי בכל הזמנים בזמן שבדקתי אותה. בזכות התמונה הזו זכיתי בכל מיני פרסים והיא אפילו נתלתה בגלרייה בלוס אנג'לס, והורידו תמונה מקורית של אנסל אדמס מהקיר כדי לתלות אותה. כשהתמונה שלי הורדה, זאת של אנסל הוחזרה מיד. זיכרו, התמונה הזאת נעשתה עם מצלמה שהוחזרה לספק, שאח"כ הודה שאי אפשר לתקן אותה.

 

החלק החשוב של התמונה הזו היא שנשארתי שם אחרי שהחברים שלי הבריזו לי והלכו לאכול ארוחת ערב, בעוד שאני חשדתי שהולכים להיות שמים יוצאי דופן (שמים בצבע מג'נטה, ממש כמו בתמונה). ביצעתי חשיפה של 4 דקות עם עדשה רגילה. הייתי יכול לצלם אותה עם אותה מצלמת קופסא ב-3 דולר שצילמתי איתה את התמונות בשחור לבן כאן, והיא הייתה נראית אותו הדבר.

 

כמו כן, אני מקבל מדי פעם אימיילים וטלפונים כעוסים מבחורים (אף פעם לא בחורות) שלא מסכימים עם הכלים שבחרתי לי. הם נעלבים אישית בגלל שאני מעדיף משהו אחר מאשר הם. כאילו שלמישהו אכפת. לאנשים האלה יש כוונות טובות, הם פשוט כנראה עדיין לא התגברו על ההר הזה ועדיין חושבים שלכל כלי יש רמה מוחלטת של מצויינות, ללא קשר ליישום. הם מחשיבים כלים כשלוחות פיזיות של הגוף שלהם, אז כמובן שהם נעלבים אם אני מתבדח על כלי מסויים ואומר שהוא לא טוב למה שאני עושה. לדוגמא, לאספני הלייקה כאן יש בעייה רצינית עם האתר הזה. לכל ציוד יש ערכים שונים בהתחשב במה שאתה רוצה לעשות איתו. מה שמצויין לך יכול להיות רע בשבילי ולהיפך.

 

כמעט כל מצלמה, ללא קשר לכמה היא טובה או רעה, יכול לשמש כדי ליצור תמונות יוצאות מן הכלל לעטיפות של מגזינים, לזכייה בתחרויות צילום, ולתלייה בגלריות אמנות. לאיכות של העדשה או המצלמה אין כמעט קשר לאיכות התמונות שאתה יכול ליצור ע"י שימוש בהן.

 

סביר להניח שכבר יש לך את כל הציוד שאתה צריך, אם רק תלמד להוציא ממנו את המיטב. ציוד יותר טוב לא יניב תמונות יותר טובות, מפני שהציוד לא יכול להפוך אותך לצלם יותר טוב.

 

צלמים מייצרים תמונות, לא מצלמות.

 

עצוב כמה מעט אנשים מבינים את זה, ומבזבזים את הזמן שלהם בלהאשים את הציוד שלהם בתוצאות לא טובות, במקום לנצל את הזמן הזה בללמוד איך לראות וללמוד איך לתמרן ולפענח אור.

 

קניית מצלמות חדשות יותר תבטיח שתקבל את אותן תוצאות שתמיד קיבלת. חינוך הוא הדרך לתמונות יותר טובות, לא עוד מצלמות.

 

אל תאשים את המצלמה שלך בבעיות בתמונות שלך. אם אתה מטיל ספק בכך, לך למוזיאון צילום טוב או תפתח ספר צילום היסטורי ותראה את האיכות הטכנית המדהימה שאנשים השיגו לפני 50 ו-100 שנה. היתרון של ציוד מודרני הוא נוחות ולא איכות תמונה. רק תסתכל בגלריית התמונות בשחור לבן בגלריית עמק המוות שלי. נראות לך חדות? הן צולמו עם מצלמת קופסא בת 50 בעלת מיקוד וחשיפה קבועים שעלתה לי 3 דולר. המצלמה הזו יותר פרימיטיבית מהמצלמות החד פעמיות של ימינו.

 

צילמתי תמונות נפלאות מבחינה אמנותית וטכנית עם מצלמה שקניתי ב-10 דולר במכירת צדקה, והפקתי הרבה זבל עם עדשה שעולה 10,000 דולר עם הניקון הממונעת שלי.

 

אדוארד סטייכן הגדול צילם את איזדורה דאנקן באקרופוליס באתונה ב-1921. הוא השתמש בקודאק שהוא שאל מהמלצר הראשי במלון שלו. התמונות הן, כמובן, גאוניות. סטייכן לא לקח את המצלמה שלו מפני שהתכנית המקורית הייתה לעבוד רק עם ציוד הסרטה. התמונה הזו הוצגה במוזיאון הוויטני ב- 2000-2001.

 

אתם צריכים ללמוד לראות וליצור קומפוזיציה. כמה שתבזבזו יותר זמן בדאגה לציוד שלכם, יהיה לכם פחות זמן להשקיע ביצירת תמונות מעולות. תדאגו לתמונות שלכם, לא לציוד שלכם.

 

כולם יודעים שסוג מכונת הכתיבה (או היכולת לתקן מכונת כתיבה) לא קשור ליכולת ליצור רומן משכנע, למרות שמכונת כתיבה טובה תהפוך את מטלת ההקלדה לנעימה יותר. אז למה כ"כ הרבה אנשים שהם אינטיליגנטיים בדרך כלל, חושבים שסוג המצלמה שיש למישהו, או הידע האינטימי שיש לו במהירויות תריס, עיצוב עדשות, או טכנולוגיית צילום קשור במשהו ליכולת ליצור תמונה מעניינת, חוץ מלספק נוחות לצלם?

 

כמו שצריך לדעת איך להשתמש במכונת כתיבה כדי לכתוב תסריט, צריך לדעת איך לתפעל מצלמה כדי ליצור תמונות, אבל זה רק חלק קטן מהתהליך. יש לך מושג איזה סוג של מחשב או תוכנה שימשו אותי ליצור את מה שאתה קורא עכשיו? ברור שלא, אלא אם קראת את העמוד אודותיי. זה משנה לי, אבל לא לך הצופה. כמו כן, איש מבין האנשים שרואים את התמונות שלך אינו יכול להגיד לך, וגם לא אכפת לו, באיזה מצלמה השתמשת. זה פשוט לא משנה.

 

לדעת איך לעשות משהו הוא שונה בתכלית מהיכולת לעשות אותו, ועל אחת כמה וכמה, לעשות אותו טוב.

 

כולנו יודעים איך לנגן בפסנתר: אתה פשוט לוחץ על הקלידים ודורך על הדוושות פה ושם. היכולת לנגן עליו, ועל אחת כמה וכמה, היכולת לגרום לסערת רגשות אצל אלה ששומעים את הנגינה שלך, הוא עניין שונה לגמרי.

 

אל תניח שהציוד היקר ביותר הוא הטוב ביותר. יותר מדי ציוד צילום הוא הדרך הטובה ביותר להשיג את התמונות הגרועות ביותר.

 

המצלמות והעדשות היקרות יותר לא עושות שום דבר חיוני יחסית להבדל העצום במחיר.

 

רוצים לראות סקירות של מצלמות מצויינות? לכו ל- JunkStoreCameras.com לסקירות מקצועיות.

 

 

תורגם ע"י: נעם בלום

Home    Search    Gallery    How-To    Books    Links    Workshops    About    Contact